אמונה ומחשבה / שיעור

המשיח והגאולה

שיעור של הרב יהודה טאוב

עיון בהלכות מלך המשיח ברמב"ם: מה עושה המשיח, היכן הוא מופיע בתורה, והאם הגאולה יכולה להתחיל לפני שיבוא

📂 חלקים4פרקי השיעור
🗂️ כרטיסים18יחידות לימוד
¶ פסקאות73בטקסט המלא
✍️ מילים2575כ-14 דק' קריאה
❝ ציטוטים35מירכאות בטקסט

מילים לפי חלק

📖 למה ללמוד הלכות גאולה556
👑 ארבעה מעשי המשיח557
📜 המשיח בתורה729
🌄 האם המשיח הוא תנאי לגאולה733

כרטיסים לפי חלק

18כרטיסים
  • למה ללמוד הלכות גאולה 4
  • ארבעה מעשי המשיח 4
  • המשיח בתורה 5
  • האם המשיח הוא תנאי לגאולה 5

❤ המסר

כתוב בו במפורש שיבוא יום ונצא מן הגלות, ובורא עולם יגאל אותנו.

מתוך כרטיס #09

✅ מסרים מרכזיים 0/18

❝ ציטוטים מתוך השיעור

  • “מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ”
  • “טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ”
  • “לכה דודי”
  • “וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל”
  • “וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי... וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'”
  • “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם”
  • “וֶהֱבִיאֲךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ”
  • “וִירִשְׁתָּהּ”
גאולהמלך המשיחהרמב"םקיבוץ גלויותספר העיקריםתפילת שמונה עשרה

📖 למה ללמוד הלכות גאולה 4 רשומות · 556 מילים

#01🕯️

הלימוד שמקרב את הגאולה

156 מילים

תובנהלימוד הלכות הגאולה נחשב כאילו האדם כבר פועל בה, והוא מקרב אותה.

השיעור עוסק בגאולה של עם ישראל: מה הוא משיח, מה הם ימות המשיח, ומתי הם יבואו. והרב פותח ביסוד חשוב: הלימוד על הגאולה אינו רק ידיעה. הלימוד עצמו יוצר את הגאולה, מקרב אותה, והאדם גם מרגיש אותה בפועל.

הרב מביא דברים שכתב הרבי מלובביץ', שהיה עוסק הרבה בלימוד ענייני הגאולה, במיוחד בימי בין המצרים. הוא כותב שעסק התורה, ובפרט בהלכות עבודה וקורבנות, נחשב כמו הקרבה והקטרה ממש. כך אמרו חז"ל: כל העוסק בתורת עולה – כאילו הקריב עולה, וכל העוסק בתורת חטאת – כאילו הקריב חטאת.

ועל דרך זה, כותב הרבי, גם בלימוד הלכות הגאולה, ובמיוחד בשני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים ברמב"ם, העוסקים במלך המשיח. מי שלומד אותם – כאילו כבר פועל בהם, ובכך הוא מזרז את הגאולה ופועל אותה בעצמו.

ויש לכך טעם נוסף: לפני כל מצווה צריך ללמוד את הלכותיה. כמו שצריך ללמוד הלכות בית הבחירה כדי לדעת איך לבנות את המקדש, כך צריך ללמוד את הלכות הגאולה כדי לדעת מה לעשות כשתגיע.

#02⚖️

הלכה למעשה, לא פילוסופיה

137 מילים

תובנההלכות הגאולה עשויות להיות שאלה מעשית, וההכרעה בהן תלויה באופן שבו לומדים אותן.

הרב מבקש להדגיש: הלימוד הזה אינו תיאורטי, ואינו עניין פילוסופי רחוק. אלו הלכות שעשויות להיות נוגעות למעשה, ולכל רב תהיה שאלה לפסוק בהן.

הוא מציע לדמיין: נניח שבעוד כמה שנים נפתחת לעם ישראל אפשרות לבנות את בית המקדש. אין לנו מושג איך זה יקרה בדיוק, אבל נניח שהאפשרות קיימת, ואין מניעה חיצונית. האם בונים או לא בונים? התשובה תלויה מאוד באופן שבו לומדים את ההלכות שנראה בשיעור.

כל רב יפסוק לפי האופן שבו הבין את הרמב"ם ואת המקורות. לכן כבר עכשיו חשוב ללמוד אותם לעומק, לפני שהשאלה תעמוד לפנינו.

זו גם הסיבה שבעבר, כפי שנלמד בשיעור קודם, נשאלה השאלה למה כתב הרמב"ם את הלכות בית הבחירה. מי שסובר שהמקדש יירד מן השמים מתקשה בכך. הרבי מתרץ שאף על פי שנאמר "מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ", חלק מסוים מן הבניין ייבנה על ידי המשיח, וכנראה גם אנחנו נשתתף בכך.

#03🍲

טעימה של ערב שבת

118 מילים

תובנהכמו שטועמים בערב שבת ממאכלי השבת, כך בערב הגאולה טועמים מן הגאולה.

טעם שלישי שכתב הרבי ללימוד הזה הוא דבר מפורסם בתורת החסידות. כתוב בשולחן ערוך שבערב שבת יש מנהג לטעום מכל תבשיל ותבשיל של השבת. וחז"ל אמרו על כך: "טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ".

והחסידים למדו מכך: שבת וגאולה הולכות יחד. ובשיר "לכה דודי" מחובר עניין השבת עם עניין הגאולה. ואם בערב שבת יש מצווה לטעום ממאכלי השבת, כך בערב הגאולה יש לטעום כבר מענייני הגאולה.

אנחנו נמצאים, לפי דבריו, על סף הגאולה. ובתקופה כזאת צריך כבר עכשיו להתחיל לחוש טעם של גאולה. והדרך המיוחדת לכך היא לימוד ההלכות האלה. מי שלומד אותן מרגיש כבר בעצמו את הטעם.

כך הצטברו שלושה טעמים ללימוד: הוא מקרב את הגאולה, הוא נחוץ כדי לדעת את ההלכה למעשה, והוא נותן לאדם טעימה מן הגאולה עצמה.

#04✍️

הרמב"ם כתב גם לעתיד

145 מילים

תובנההרמב"ם הוא היחיד שכתב בספרו הלכות שיהיו נוגעות למעשה רק בעתיד.

המקור ללימוד ההלכות האלה הוא הרמב"ם. הוא היחיד מבין מחברי ספרי ההלכה שכתב על הכול. שאר הפוסקים כתבו את ההלכות הנוגעות למעשה בזמנם. הרמב"ם כתב גם הלכות שייגעו למעשה רק בעתיד: הלכות בית הבחירה, הלכות קורבנות, הלכות מלכים ומלך המשיח.

הרב מזכיר שיום השיעור הוא יום פטירתו של הרב יוסף קאפח, שמפעל חייו הגדול היה תרגום כתבי הרמב"ם מערבית. הוא היה תלמיד חכם עצום, שהגיע מתימן, ושימש דיין בבית הדין הגדול בירושלים.

היכן מופיעות הלכות המשיח ברמב"ם? בשני מקומות. פעם אחת בסוף הלכות מלכים, כי מלך המשיח הוא גם מלך, ושם מתואר איך המלך הזה ינהג. ופעם שנייה בהלכות תשובה, כי התשובה והגאולה הולכות יחד.

ומעניין שבהלכות בית הבחירה, שעוסקות בבניין בית המקדש, אין אף מילה על המשיח. הרמב"ם מתאר שם את הבניין בלי לקשור אותו לביאת המשיח, כמצווה שעומדת בפני עצמה. גם בפרט הזה, כפי שנראה בהמשך, יש רמז חשוב לשאלה הגדולה של השיעור.

👑 ארבעה מעשי המשיח 4 רשומות · 557 מילים

#05👑

המלך המשיח עתיד לעמוד

137 מילים

תובנההרמב"ם מונה ארבעה דברים שעושה המלך המשיח.

בהלכות מלכים, פרק אחד עשר, כותב הרמב"ם: "הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת, וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָהּ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה".

הרב מסכם: ארבעה דברים עושה המשיח. הראשון – מחזיר את מלכות בית דוד. השני – בונה את בית המקדש. השלישי – מקבץ נדחי ישראל. הרביעי – מחזיר את כל המשפטים: קורבנות, שמיטות ויובלות.

על ההלכה הזאת, אומר הרב, נכתבו דיונים בלי סוף, ויש לה השלכות רבות מאוד. ובמיוחד הוא מדגיש את הדבר השלישי: "וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל".

והוא שואל את התלמידים: אם כתוב שהמלך המשיח הוא שמקבץ את נדחי ישראל, איך אתם נמצאים כאן? המלך המשיח לא הביא אתכם. ובכל זאת אתם כאן, בארץ ישראל, יחד עם מיליוני יהודים. זו שאלה עצומה: האם ייתכן שחלק מן הדברים האלה קורים לפני המשיח?

#06🗣️

ויכוח בבית המדרש

158 מילים

תובנהלפני כמאה שנה נחלקו יהודים יראי שמים בשאלה אם מותר להתחיל בקיבוץ הגלויות לפני המשיח.

הרב מציע לחזור במכונת הזמן מאה שנה אחורה, ולהיכנס לבית מדרש באירופה. שם הייתה מחלוקת גדולה וסוערת. אלה שתמכו בעלייה לארץ ישראל ראו במי שלא עלו כמי שהולכים בדרכם של המרגלים, שדיברו על הארץ שלא כראוי. ואלה שהתנגדו לעלייה ראו בעולים כמי שדוחקים את הקץ ופועלים נגד מה שכתוב, שהרי המלך המשיח הוא שיקבץ את נדחי ישראל.

שני הצדדים היו יראי שמים, וכל אחד מהם פעל לפי הבנתו בתורה. היו שניסו לתרץ: נכון שהמשיח הוא שיקבץ, אבל אנחנו רק מתחילים מעט – כמה אלפי עולים, הכנת הקרקע לקראתו.

אבל היום, מאה שנה אחרי הוויכוח, קשה לומר שזה "מעט". רוב העם היהודי כבר יושב בארץ ישראל. לכן צריך לשאול מחדש: איך קוראים את הרמב"ם?

הרב מציע קריאה פשוטה: אולי כוונת הרמב"ם היא שהמלך המשיח ישלים את כל מה שחסר. אם עם ישראל לא הגיע לארצו – הוא יקבץ. אם המקדש לא נבנה – הוא יבנה. ואם כבר נבנה – מה טוב. תפקידו להשלים את הגאולה, לא בהכרח להתחיל אותה.

#07🔦

משיח בכל דור

133 מילים

תובנהיש בכל דור מי שראוי להיות משיח, אבל כל עוד לא התגלה – לא נאמר שהגיע.

במהלך הדיון עלתה שאלה מן התלמידים: הרי אומרים שבכל דור יש משיח, אדם שראוי לכך, וצריך רק לזכות שיתגלה. אם כן, אולי המשיח כבר כאן, ואולי הוא שותף בקיבוץ הגלויות?

הרב משיב שזה נכון: יש בכל דור מי שראוי, ותלוי בזכות הדור אם יתגלה. אבל כל עוד הוא לא התגלה, לא נאמר עליו שהגיע. ההלכה ברמב"ם מדברת על המלך המשיח שעומד ופועל בגלוי, לא על אפשרות נסתרת.

ולכן השאלה נשארת בעינה: מה שאנו רואים היום – עלייה של מיליונים, ישוב הארץ, שלטון יהודי בארצו – התרחש בלי שמלך המשיח התגלה. כיצד מתיישב הדבר עם הלכה שאומרת שהוא יקבץ את נדחי ישראל?

כאן מתברר כמה עמוקה השאלה. אין מדובר בדיון על מילה אחת, אלא בהבנת כל תהליך הגאולה: האם הוא מתחיל רק עם המשיח, או שיש שלבים שקודמים לו, והמשיח בא להשלים ולשכלל אותם.

#08🌐

פירוש אחד, השלכות רבות

129 מילים

תובנההאופן שבו מפרשים הלכה אחת ברמב"ם קובע את דרכם של ציבורים שלמים.

על הפירוש הזה לא כולם הסכימו עד היום, והרב מראה עד כמה הלכה אחת ברמב"ם משפיעה על המציאות. יש אלפי יהודים שומרי תורה בארצות רחוקות שאינם עולים לארץ, ואחת הסיבות היא שהם ממתינים לביאת המשיח שיקבץ אותם.

יש מהם שרואים את עצמם כשליחים של היהדות בתוך העולם, שתפקידם להעלות אותו ולהאיר בו, וכך הם מבינים את מקומם. כל ציבור הולך לפי דרכו ולפי הבנתו.

והרב מציע לדמיין: איך הייתה נראית ארץ ישראל אילו כל שומרי התורה מן הארצות הרחוקות היו עולים אליה? קשה לתאר את גודל השינוי שהיה כאן. הכול היה נראה אחרת לגמרי.

כך רואים שהשאלה איך לקרוא את דברי הרמב"ם אינה שאלה של בית מדרש בלבד. היא נוגעת לחייהם של מיליונים, ולדמותה של הארץ. ועוד יהיו לה השלכות רבות בעתיד, ולכן כל כך חשוב ללמוד אותה בעיון.

📜 המשיח בתורה 5 רשומות · 729 מילים

#09📜

כופר בתורה ובמשה רבנו

127 מילים

תובנההרמב"ם כותב שמי שאינו מאמין במשיח או אינו מחכה לביאתו כופר בתורה, ומביא פסוקים על קיבוץ הגלויות.

הרמב"ם ממשיך: "וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ, לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר, אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו".

הרב שואל את התלמידים: היכן כתוב בתורה על המלך המשיח? יש רמזים, ויש פסוקים מפורשים בנביאים, כמו "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי... וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'". אבל בחומשי התורה עצמם – היכן?

הרמב"ם מביא את הפסוק: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים... אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ".

והרב מעיר: הפסוק מדבר על הקדוש ברוך הוא. כתוב בו במפורש שיבוא יום ונצא מן הגלות, ובורא עולם יגאל אותנו. המילה "משיח" אינה מופיעה בו. המשיח הוא שליחו של הקדוש ברוך הוא, אבל בתורה כתובה הגאולה עצמה.

#10🗺️

הנבואה מתקיימת

186 מילים

תובנהפסוקי התורה על קיבוץ הגלויות וריבוי העם מתקיימים בימינו מילה במילה.

הרב ממליץ על ספר שיצא בימינו, שמראה איך מילה במילה מן הכתוב בתורה התקיים בפועל בדורנו. למשל: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם" – בין שתהיה באוסטרליה, בסיביר או באתיופיה, משם יקבצך. בארץ ישראל יש היום יהודים שעלו מיותר ממאה ארצות שונות. רוב בני האדם לא היו מצליחים אפילו למנות כל כך הרבה ארצות.

והפסוק ממשיך: "וֶהֱבִיאֲךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ" – לא לארץ אחרת, אלא דווקא לארץ אבותיך. "וִירִשְׁתָּהּ" – תירש אותה. "וְהֵיטִבְךָ" – יהיה לך טוב בה.

"וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" – בכל דור תלך ותגדל. בדורות הקודמים, פעמים רבות מספר היהודים ירד, כי המונים נספו. היום, אומר הרב, יש מקום אחד בעולם שבו מספר היהודים הולך וגדל: ארץ ישראל. בשאר המקומות הוא הולך ויורד.

כך רואים בעינינו את הפסוקים מתקיימים. אבל עדיין נשארה השאלה: אם בתורה כתובה הגאולה ולא המשיח, איך כותב הרמב"ם שמי שאינו מאמין במשיח כופר בתורה?

הרב מדגיש שאין צורך לחפש את הנבואות האלה בספרים רחוקים. מספיק להסתכל סביב: בבית הכנסת, ברחוב, בכיתה. יושבים זה לצד זה יהודים שמשפחותיהם הגיעו מכל קצוות תבל, וכל אחד מהם הוא קיום חי של הפסוק "מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ". מי שמתבונן כך, רואה את התורה מתקיימת לנגד עיניו.

#11⭐

שני משיחים בנבואת בלעם

155 מילים

תובנההרמב"ם מוצא בנבואת בלעם רמז לשני משיחים: דוד המלך והמלך המשיח.

הרמב"ם מביא מקור נוסף מן התורה – מפרשת בלק. לדבריו, בנבואת בלעם ניבא בשני המשיחים: במשיח הראשון, דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון, שעומד מבניו ומושיע את ישראל באחרונה.

"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה" – זה דוד. "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" – זה המלך המשיח. "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" – זה דוד, "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" – זה המלך המשיח. "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" – זה דוד, "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" – זה המלך המשיח. "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" – זה דוד, "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו" – זה המלך המשיח.

למה דוד נקרא משיח, יותר מכל המלכים? הרב מסביר שדוד היה המלך הראשון שהייתה לו שליטה מלאה, שהכניע את כל האויבים מסביב. לפניו, גם שאול לא הצליח בכך. לכן הוא "משיח ראשון". והמשיח האחרון יהיה מי שיתקיימו בו כל הדברים: שלטון רחב והחזרת כל ההלכות בארץ ישראל.

הרב מעיר גם על משיח בן יוסף: זה מושג שמופיע בעיקר בקבלה, ובגמרא הוא מוזכר פעם אחת בלבד. הרמב"ם אינו מזכיר אותו כלל.

#12🕊️

המשיח – שליחו של הקדוש ברוך הוא

115 מילים

תובנההתורה מדברת על הגאולה כמעשה ה', והמשיח הוא השליח שדרכו היא מתקיימת.

כדאי לעמוד על ההבדל שעולה מן הפסוקים. בתורה הגאולה מתוארת כמעשה של הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ", "יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ", "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ". הוא הגואל, והוא שמבטיח.

בדברי הנביאים מופיע גם השליח: מלך מבית דוד שרוח ה' נחה עליו, ששופט בצדק ומושיע את ישראל. המשיח אינו מחליף את הקדוש ברוך הוא, אלא הוא הכלי שבאמצעותו הגאולה מגיעה לשלמותה.

מכאן נובעת השאלה העקרונית. אם עיקר ההבטחה בתורה הוא הגאולה עצמה, ייתכן שחלקים ממנה יתקיימו בדרכים שונות, בשלבים, והקדוש ברוך הוא יגלגל אותם כרצונו. ואם המשיח הוא חלק בלתי נפרד מכל שלב, אז כל מה שקורה לפני ביאתו אינו גאולה של ממש.

שתי ההבנות האלה נמצאות ברקע של הקושיה הבאה, שהקשה אחד מגדולי הראשונים על הרמב"ם.

#13❓

קושיית ספר העיקרים

146 מילים

תובנהרבי יוסף אלבו הקשה על הרמב"ם: איך ייתכן שהאמונה במשיח היא עיקר, אם יש אמורא שחלק עליה?

ובכל זאת, הדרשה מנבואת בלעם היא דרשה. אפשר לקרוא לזה "התורה העידה עליו"? מי שהקשה על כך הוא רבי יוסף אלבו בספר העיקרים.

ספר העיקרים עוסק בשאלה מהם העיקרים של התורה, והוא חולק על הרמב"ם: לא שלושה עשר עיקרים, אלא שלושה בלבד – מציאות ה', תורה מן השמים, ושכר ועונש. הוא כותב שזו חקירה מסוכנת, כי כל מי שמכחיש אחד מעיקרי הדת יוצא מכלל בעלי הדת, ולכן צריך לדעת בדיוק מה עיקר.

ועל המשיח הוא מקשה: הרמב"ם מנה את ביאת המשיח כאחד מעיקרי התורה. אבל בגמרא בפרק חלק מובא שרבי הלל, אחד מחכמי התלמוד, אמר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. כוונתו שהגאולה תבוא על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו, לא על ידי משיח.

ולפי דברי הרמב"ם, שואל ספר העיקרים, יהיה אותו חכם בכלל הכופרים? אם כן, למה הזכירו אותו בגמרא בשמו? מכאן הוא מסיק שאפשר למנות את הגאולה כעיקר, אבל לא את המשיח.

🌄 האם המשיח הוא תנאי לגאולה 5 רשומות · 733 מילים

#14💭

אנחנו חיים בתוך חלום

175 מילים

תובנהבעבר איש לא דמיין קיבוץ גלויות בלי משיח, ולכן קרא הרמב"ם את פסוקי התורה כמתייחסים למשיח.

הרב מציע הסבר משלו, ואומר שאינו התירוץ המקובל. נחזור מאתיים או שלוש מאות שנה אחורה, לכל קהילה יהודית בעולם. כמעט לא היה אדם שדמיין שאפשר להגיע לארץ ישראל בלי משיח. לא נתנו ליהודים לצאת מארצותיהם. ואם יצאו – איך יגיעו? ומה מחכה להם בארץ, בשלטון זר, במלחמות ובסכנות?

הרב מזכיר את עליית יהודי תימן לפני שנים רבות, ואת הקשיים הנוראים שעברו בדרך, עד שרבים לא הגיעו כלל. העלייה הייתה דבר שנראה כמעט בלתי אפשרי. גם בתחילת המאה שעברה, הרעיון שיהודים יגיעו בכוחות עצמם לארץ ישראל נראה לרבים חלום שאינו מציאותי.

ולכן, אומר הרב, הרמב"ם קרא את הפסוקים בתורה – שיבוא יום וכל היהודים מכל קצות העולם יבואו לארץ, ישלטו בה, והארץ תפרח – ולא היה צריך לכתוב שזה יהיה על ידי משיח. זה היה מובן מאליו. איך אפשר שזה יקרה בלי משיח?

אנחנו חיים היום בתוך החלום הזה, ולכן אנחנו כבר לא שמים לב. אילו היו מספרים לאדם בעבר על המציאות שלנו, הוא היה אומר: המשיח כבר הגיע. ולראיה, הרב אומר, כמדומה שלא תמצא בכל הדורות מי שהקשה על הרמב"ם את הקושיה הזאת, עד ימינו.

#15🔍

תירוץ נוסף מלשון הרמב"ם

137 מילים

תובנהיש שדייקו מסדר דברי הרמב"ם שהתורה מתפרשת לאור דברי הנביאים.

הרב מביא גם תירוץ שכתוב בספר אחר. הרמב"ם עצמו הרגיש בקושי, ותירץ אותו בתוך לשונו. הוא כתב: "לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר, אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ". לכאורה הסדר הפוך: היה צריך לומר קודם שהוא כופר בתורה, ואחר כך גם בשאר הנביאים.

התירוץ: בדברי הנביאים מפורש שקיבוץ הגלויות יהיה על ידי מלך המשיח, אבל בתורה אין רמז מפורש למלך המשיח. לכן כתב הרמב"ם שמי שאינו מאמין במשיח אינו כופר רק בדברי הנביאים, שאמרו זאת במפורש, אלא גם בתורת משה.

למה? כי הנביאים פירשו את דברי התורה. כיוון שהנביאים אמרו שהגאולה תהיה על ידי משיח, הרי זה כאילו כתוב כך בתורה. את הפסוקים על קיבוץ הגלויות צריך לפרש לאור מה שכתבו הנביאים, ולכן הכופר במשיח כופר גם בתורה.

שני התירוצים מסבירים את הרמב"ם, וכל אחד מהם מוביל לכיוון אחר בשאלה הגדולה: האם המשיח הוא תנאי לכל שלבי הגאולה?

#16🙏

סדר הגאולה בתפילה

133 מילים

תובנהלפי הגמרא, ברכות שמונה עשרה מסודרות לפי סדר הגאולה, וצמח דוד בא אחרי בניין ירושלים.

אם לומדים שבתורה כתובה הגאולה ולא המשיח, המסקנה היא שהמשיח אינו תנאי לגאולה. ודאי שיבוא משיח, אבל באיזה שלב? אולי אחרי קיבוץ הגלויות, אולי אחרי בניין המקדש, אולי אחרי חידוש הסנהדרין. אין לנו ידיעה ברורה.

והרב מראה שגם הגמרא במסכת מגילה מכוונת לכך. הגמרא אומרת שתפילת שמונה עשרה בנויה לפי סדר הגאולה. בתחילה ברכת השנים: הארץ מתחילה לתת את פירותיה בברכה. אחריה קיבוץ גלויות: "וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ". אחריה "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה" – חידוש המשפט התורני.

ואחר כך באים שלבים נוספים, ובהם בניין ירושלים: "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב... וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ". ורק אחריה: "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ".

הרב מציע לפתוח סידור ולראות היכן מופיע המשיח: אחרי בניין ירושלים. אין זה מחייב שכך יקרה בדיוק, אבל בפשטות הגמרא רואה שדברים רבים קורים לפני ביאת המשיח, ואולי אפילו בניין בית המקדש.

#17👁️

ההלכה שמשנה את המבט

144 מילים

תובנהמי שמבין שהמשיח אינו תנאי לכל שלב, רואה את המציאות שסביבו באור אחר.

מה משתנה למעשה כשלומדים כך? הרב מסביר שהתודעה של האדם קובעת איך הוא רואה את המציאות. מי שבטוח שדבר לא יקרה עד שיבוא המשיח, אינו מחפש סימנים, ואינו מתכונן. ומי שמבין שהגאולה באה בשלבים, רואה בכל שלב מתנה, ומצפה לשלב הבא.

כך היה עם קיבוץ הגלויות. מי שחשב שאין סיכוי בלי משיח, לא ראה את ההתחלה. ומי שראה בה את קיום הפסוקים, הודה עליה ושאף להמשך. אותה מציאות בדיוק נראתה לאחד כחלום ולאחר כסכנה.

ולכן, אומר הרב, הלימוד הזה אינו מותרות. הוא משפיע על הדרך שבה עם שלם רואה את עצמו ואת מקומו בתהליך. מי שמתפלל שלוש פעמים ביום את סדר הברכות, ומבין שיש בהן סדר של גאולה, מתחיל לזהות את השלבים בתוך המציאות.

וזה מחזיר אותנו לפתיחת השיעור: הלימוד עצמו מקרב את הגאולה. לא רק כסגולה, אלא גם משום שהוא משנה את הלב ואת המבט, ומכין את האדם לקבל את מה שה' מביא.

#18⏳

יבוא יום ויצחקו עלינו

144 מילים

תובנהכמה זמן תתמהמה הגאולה תלוי במידה רבה בתודעה של העם, ולכן הלימוד הזה משפיע.

הרב מספר שבכל מקום שבו הוא מוסר את השיעור, ואומר שיש גמרות שמשמע מהן שבית המקדש ייבנה לפני המשיח, אומרים לו: אין שום סיכוי. איך ייתכן? מי יסכים? איך יסתדרו כולם?

והוא משיב: עכשיו אתם מבינים את הרמב"ם. כמו שאנחנו אומרים היום שאין סיכוי שבית המקדש ייבנה בלי משיח, כך חשבו לפני מאות שנים שאין סיכוי לקיבוץ גלויות בלי משיח. ובכל זאת זה קרה לנגד עינינו.

"השיעור הזה מוקלט", אומר הרב בחיוך. יבוא יום, אולי בימינו, אולי בימי בנינו או נכדינו, ויפתחו את ההקלטה ויצחקו עלינו: למה חשבתם שאין סיכוי? הנה, תראו את המציאות.

ומכאן חשיבות הלימוד. כמה זמן זה ייקח תלוי מאוד בתודעה של האנשים. עד שאנשים משנים את דעתם לאט לאט ומסכימים לקבל דבר כזה, עובר זמן רב. מי שלומד ומבין מה מחייב את ביאת המשיח ומה אינו מחייב, מצפה לגאולה ומקרב אותה. יהי רצון שנזכה לראות זאת בקרוב, אנחנו, בנינו ונכדינו.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה